למה להשתמש בחברת שילוח? פוסט של SeaRates בנושא מונה חמש תשובות: מומחיות, שירות, תוכנה, רשת קשרים והסמכות. בית משפט פדרלי לערעורים הראה ב-1997 כמה יכול לעלות אחד מהשירותים. המקרה התחיל בחברת שילוח, Exchange Transport International, ובמטען של נייר עיתון שהיה בדרך מסנט ג’ון שבקנדה לג’דה שבערב הסעודית. בשטר המטען צוין חיוב הובלה של $67,794.62. בהמשך ציין בית המשפט שהיה ויכוח על התעריף: המוביל חייב את Omni בתעריף שונה מזה שחברת השילוח הציעה. Exchange חייבה את השולח, Omni Lines, בגין ההובלה, ו-Omni שילמה מיד. Exchange השתמשה בכסף לכיסוי חובותיה שלה. ואז נסגרה. המוביל, National Shipping Company of Saudi Arabia, טען שמעולם לא קיבל תשלום. הוא תבע את Omni על אותה הובלה.
רשימת התפקידים ארוכה, ופריט אחד בה הוא כסף
וועדת הים הפדרלית (Federal Maritime Commission) מגדירה שירותי שילוח ב-46 CFR 515.2. ההגדרה קצרה. היא כוללת שיגור משלוחים עבור אחרים כדי להקל על שילוחם באמצעות מוביל ציבורי (common carrier). הרשימה מביאה שלוש עשרה דוגמאות ומציינת שאינה מוגבלת להן. דוגמאות: הזמנת מטען לנמל, הכנת מסמכי יצוא, הזמנת מקום, הכנת שטרי מטען, סידור אחסנה במחסן וביטוח מטען, תיאום התנועה ממקור המטען לאונייה, ייעוץ ליצואנים בנושא מכתבי אשראי. הפריט האחד עשר מוזר. הוא קובע: “טיפול בדמי הובלה או בכספים אחרים שהשולחים מקדימים, או העברה או הקדמה של דמי הובלה או של כספים או אשראי אחרים בקשר לשיגור משלוחים.” רוב הרשימה היא ניירת או לוגיסטיקה, והשורה הזאת היא מזומן.
ליבוא יש מועד אחרון. עבור מטען שמגיע לארצות הברית באונייה, היבואן או הסוכן המורשה שלו מגישים את Importer Security Filing באנגלית. לגבי רוב המטענים, פרטי המוכר, הקונה, היצרן, ארץ המקור וקוד הסחורה נדרשים לא יאוחר מ-24 שעות לפני הטעינה בנמל הזר. האונייה עדיין לא הפליגה, ולאחר שהפליגה, מעקב מכולות מראה איפה המכולה. CBP אומרת זאת במפורש. לדבריה, אי-עמידה בדרישות עלולה בסופו של דבר להוביל לקנסות כספיים, לבדיקות נוספות ולעיכוב המטען.
ב-1997 בית המשפט הניח שהשולח משלם
שטר המטען בפרשת Omni סומן “Freight Prepaid”. המוביל טען שלא קיבל תשלום. Omni לא חלקה על כך. בית המשפט המחוזי צידד ב-Omni. ב-6 במרץ 1997 בית המשפט לערעורים של המעגל האחד עשר הפך את ההחלטה. השופטים היו גלויים לגבי אי הנוחות: “כל תוצאה שנגיע אליה בתיק זה תהיה בהכרח בלתי הוגנת במידה מסוימת.” או ש-Omni שילמה פעמיים, או שהמוביל נותר ללא תשלום.
בית המשפט אימץ את הכלל מפסק דין קודם של המעגל החמישי, Strachan Shipping v. Dresser. השולח אחראי אלא אם המוביל שחרר אותו. הוא ציטט את הנימוק של אותו בית משפט, שלפיו לחברת השילוח “יש מעט נכסים, והיא מזמינה כמויות מטען החורגות בהרבה משוויה נטו”, ולכן מובילים חייבים לצפות שהתשלום יגיע מהשולח גם כשהוא עובר דרך ידיה של חברת השילוח.
ואז הגיעה העצה. “אם השולח רוצה להימנע מאחריות לתשלום כפול, עליו לנקוט אמצעי זהירות: לעבוד עם חברת שילוח מהימנה, או להתקשר בחוזה עם המוביל כדי להבטיח את שחרורו.”
התיק הוחזר לערכאה הדיונית. שאלת השחרור נותרה פתוחה. “Freight prepaid” נראה כמצביע על שחרור, וכך גם הניסיונות הראשונים של המוביל לגבות מ-Exchange. שטר המטען פעל בכיוון ההפוך. הוא גם הקנה למוביל זכות לכל דמי ההובלה והחיובים “בין ששולמו בפועל ובין אם לאו”. פסק הדין אינו מדווח על הסוף. הוא גם מונה בתי משפט מחוזיים שפירשו “freight prepaid” כאשראי שניתן לחברת השילוח, כך שב-1997 הכלל לא היה אחיד. בתי המשפט חלקו.
סכום של $50,000 לצד חיוב הובלה של $67,794.62
בארצות הברית מי שפועל כחברת שילוח ימי (ocean freight forwarder) זקוק לרישיון מהוועדה. אותו אדם חייב להציג גם הוכחה לאחריות פיננסית, שנקבעה ב-46 CFR 515.21 על $50,000 לחברת שילוח ו-$75,000 ל-NVOCC. חיוב ההובלה בפרשת Omni היה גדול מ-$50,000 שחברת שילוח נדרשת להציג כיום, אם כי שני הסכומים הם מעשורים שונים. פסק הדין שותק לגבי הרישיון של Exchange. הוא שותק גם לגבי ערבות. זו בדיקת סדר גודל בלבד.
אז למה להשתמש בחברת שילוח? בשביל השירותים שלמעלה, ובעיניים פקוחות לגבי זה שמטפל בכסף שלכם. לפני ששולמים חשבונית של חברת שילוח על הובלה ימית, בקשו מהמוביל לאשר בכתב אם ההובלה שולמה או שהוא פונה רק לחברת השילוח. זו עצה מעשית. זו לא הלכה של בית משפט. בית המשפט נקב בשני אמצעי זהירות: לעבוד עם חברת שילוח מהימנה, או להתקשר עם המוביל לשחרור. כדאי לבדוק גם את הרישיון ואת הערבות, ואיך מוצאים חברת שילוח טובה מראה את הדרך ברשומת ה-FMC.
שאלות נפוצות
כמה זמן על סוכן לשמור את ייפוי הכוח להגשת Importer Security Filing?
לפי 19 CFR 149.5(c) סוכן מורשה שומר ייפויי כוח באנגלית עד לביטולם. ייפויי כוח שבוטלו ומכתבי ביטול נשארים בתיק חמש שנים לאחר הביטול, ו-CBP יכולה לבקש לראות אותם.
מי רשאי לשלוח את ה-Importer Security Filing יחד עם הצהרת היבוא בשידור אחד?
לפי 19 CFR 149.5 רק יבואן הפועל מטעם עצמו או עמיל מכס מורשה.
מה קורה אם ליבואן אין ערבות עבור Importer Security Filing?
הסוכן שמגיש את ההצהרה מטעם היבואן רשאי להפקיד ערבות של עצמו. אחרת על היבואן להחזיק אחת מהערבויות הרשומות ב-19 CFR 149.5, כגון ערבות יבוא והצהרה בסיסית (basic importation and entry bond) או ערבות Importer Security Filing.
